אוטו שטח 
השקה: ריינג' רובר ספורט 
 
 ריינג' רובר ספורט.    צילום: רונן טופלברג    
אוטו שטח |
 

הריינג' רובר ספורט מקבל עוד סוסים לעדר. יצאנו לגלות כיצד העסק מתפקד

 
 
 
 
 
 
 
 
 

ריינג' רובר ספורט, למי שלא הכיר עדיין, הוא ניסיון של לנד רובר להשתלב בשוק רכבי הפנאי-פרמיום במחיר ביניים. בלי חזות השטח הקשוחה של הדיסקברי (שעל פלטפורמה מקוצרת שלו הוא מבוסס) ובלי המחיר של האח היקר, זה בלי הסיומת "ספורט" בשם. בחלק מהמדינות זה עבד, ואפילו טוב מאוד. אבל בארץ, מה לעשות, כנראה שהלבנטינים מבינים את המילה ספורט כפשוטה, ולא ממש קנו את הקונספט, בעיקר כשהוא היה משודך למנוע צנוע במחיר לא צנוע. כי חייבים להודות, 190 כ"ס על שני טון פלוס-פלוס, זה ממש לא "ספורט", והגרסאות החזקות יותר, V8 בנזין או דיזל, אומנם היו חזקות מספיק, אבל גם יקרות מאוד. בעיה.  

 

 

חיל הפרשים

תא הנוסעים המעודכן של הספורט
 תא הנוסעים המעודכן של הספורט 
 צילום: רונן טופלברג 
 

מתיחת הפנים שעבר הריינג' ספורט מטפל בדיוק בבעיה הזו. יש כמובן עוד כמה שינויים - מינוריים מבחוץ (סבכה, תאורת LED, פגוש), קצת יותר מורגשים מבפנים (עיצוב חדש לקונסולה המרכזית ועור מעליה) אבל לא משהו שמשנה בצורה משמעותית את האופי הבסיסי של הריינג'-ספורט. הוא עדיין מרגיש בפנים אינטימי למדי למרות הממדים, והכל איכותי ומפואר באופן אנגלי מובהק.  

 

אבל הפעם יש קצת יותר כיסוי לשם "ספורט" גם במנוע הבסיסי. כי כמו בדיסקברי לפניו, את מנוע הטורבו-דיזל בנפח 2.7 ליטר מחליף מנוע 3.0 ליטר, גם הוא בתצורת V6, גם הוא חלק ושקט, אבל עם עוד 55 כוחות סוס, כמעט 30% יותר, ו-60 קג"מ, וזו כבר תוספת של כשליש. 245 סוסים, יחד עם עדכונים קלים לתיבה האוטומטית (שישה הילוכים) עושים את כל ההבדל.  

 

לא שתצטרכו דיקור סיני בצוואר אחרי כל מעיכה של הדוושה - בשביל זה יש את גרסת מגדש-העל, עוד נגיע אליה - אבל כבר אין את תחושת הכבדות וגרירת הרגליים שאפיינה את גרסת ה-2.7 ליטר. עקיפות הן עניין קליל שלא דורש תכנון מיוחד, ואם לא תשגיחו תמצאו את עצמכם משייטים במהירות שלילה+כותרת בעיתון+מעמד של אויב העם. לא רק עוצמת המנוע אחראית לזה, כמובן, אלא גם השקט המופתי והבידוד מהכביש. כבר הרבה זמן שלא שייטתי ברכב עם כל כך מעט רעשי רוח וכביש, למרות חישוקי "20 מגודלים שנעלו רכבי ההשקה. הוא כל כך שקט, שהרעש העיקרי בתא הגיע ממערכת האיוורור, ולא בגלל שהיא רועשת במיוחד...  

 

ואז החלפנו מכוניות ועברנו לגרסת הבנזין המוגדשת. ולא, לא תגיע לארץ גרסת הבנזין הלא מוגדשת. לדעת אנשי "המזרח",

מי שכבר מחליט לזרוק את ההגיון לעזאזל ולקנות את גרסת הבנזין, רוצה את הכי גדול והכי חזק, ולא יסתפק ב-395 הסוסים (עשרה יותר מבגרסה המוגדשת הקודמת) שמספק מנוע החמישה ליטר החדש. הם ירצו את המנה הגדולה, את הסינטה 700 גרם, את 510 הסוסים שיש מתחת למכסה המנוע של הגרסה המוגדשת החדשה.

 

ואוי... כמה שהם צודקים. המנוע הזה מבשר לך שהסתבכת בצרות כבר מהרגע הראשון. הוא מחרחר באיום מרוסן כבר בסרק. ליטוף דוושה עדין מניע אותנו קדימה בגרגור שבע רצון, ובאמת שלא צריך יותר מליטוף עדין כדי לשמור על קצב עם התנועה מסביב. עד שהכביש מתפנה, נפרש מולנו בקו ישר אל האופק, והפיתוי כבר גדול מדי. אני אומר לדימה, צלם הווידאו שלנו, להתכונן ובועט בדוושה עד הסוף. אני יודע, תיכף תרצו לי על אחריות סביבתית, ועל הקילוגרמים של CO2 שכל האצה כזו זורקת לאטמוספירה. אבל יודעים מה? עד שלא יסווגו כוחות סוס כסם מסוכן, אני מתכוון לצרוך אותם בכל הזדמנות, בעיקר כאשר זה חומר משובח שכזה.

 
 

הליכות ונימוסין

אז מבחינת ביצועים, יומרת הספורט מכוסה. בצורה מכובדת בגרסת הבנזין ומספקת בגרסת הדיזל הבסיסית (גרסת ה-V8 דיזל תמשיך להיות בהיצע, אך כנראה שתאבד נתח שוק למנוע הבסיסי והזול משמעותית, שמציע ביצועים דומים). אבל מה עם השאר? הריינג' הקודם הרגיש גדול ורך מדי כשהעניינים התחממו על הכביש. הוא השתתף בחנוכת המסלול שלנו בערד בגליון 255 ומראה האף שלו, מצביע לשמיים בהאצה מלאה, ריחף לנגד עיני בדרך למסלול הגולף בגעש, נקודת ההתחלה להשקה המקומית.   אבל כבר בהתחלה משהו מרגיש שונה. על מהמורות גדולות המתלים מרגישים נוקשים, חובטים ומטלטלים. גם זוויות הגלגול מרגישות מרוסנות ומדודות יותר - ואנחנו בגרסה עם המתלים הסטנדרטיים, בלי אופצית האדפטיב דיינמיק שכוללת בולמי זעזועים אקטיביים וגם מוסיפה מצב שישי - דיינמיק - לגלגלת ה"טריין ריספונס" (תגובת שטח).  

 

המשך היום מעלה אותנו לכרמל דרך כביש בית אורן - כביש שמרגיש צפוף גם בסופר-מיני, ואמור לגרום לקלסטרופוביה אמיתית למי שנוהג בבריה רחבת גרם כגון זו. אבל הריינג' ספורט צולח את הכביש בקצב נאה שמוגבל רק על ידי התנועה מסביב, ומבלי לייצר מחלת ים אצל הנוסע. בכבישים מתאימים יותר, למשל בגלבוע, הספורט מציג שוב יכולת נאה, אפילו טובה - אבל לא יותר מזה.  

 

כי גם אם מהירות הפניה מכובדת, יש מספיק כוח כדי להאיץ לפניה הבאה ומספיק בלמים כדי לעצור את המאסה (שוב ושוב ושוב, בלי דעיכה משמעותית), הריינג' עדיין מרגיש גדול מדי למשחקים כאלו. הוא שומר על נייטראליות מכובדת, אולי אפילו מכובדת מדי, ורק בפניות חדות מאוד, בעומס גבוה, נשברת האחיזה לתת-היגוי. אבל אפשר להרגיש את המסה שצריך להזיז מצד לצד, את מרכז הכובד הגבוה, בכל שינוי כיוון. גם ההגה המנותק והשלדה המבודדת לא עוזרים להכנס למצב רוח קרבי. למהר בפיתולים? כן. למהר אל הפיתולים? אין טעם.

 

סוף יום

רגע, מה סיכום? מה עם קטע השטח? זה הרי לנד רובר! או, זה גם בדיוק מה שאנחנו חשבנו בסוף ההשקה. אבל נציגי החברה מלמלו משהו על מכוניות חדשות לגמרי וחישוקי "20 (יש גם "19, אבל כבר אין "18. מה שאומר שהיצע צמיגי השטח מצומצם עד לא קיים), וכללו בהשקה רק שביל עפר קצר. אנחנו חושבים שאם לנד רובר טרחה להתקין ברכב מתלי אוויר שיודעים לנפח את מרווח הגחון, תיבת העברה עם LOW ודאגה לשפר את ה"טריין ריספונס", אז כנראה שיש לספורט יכולת שטח וצריך לתת לו להפגין אותה, ומתכננים לעשות זאת ברגע הראשון שנוכל.  אבל אם נשאר על הכביש, הרי שנראה כי הספורט החדש עשה צעד בכיוון הנכון. תוספת ההספק הופכת את הריינג' ספורט לבעל במחיר סביר (ביחס לקטגוריה, כמובן) של 640,000 ש"ח. זה שהוא לא באמת ספורטיבי הרי לא באמת יפתיע אף אחד, נכון?

-פעמיים לנדרובר: אולמות התצוגה של לנדרובר וריינג'רובר יופרדו

-ריינג' רובר Evoque: חשיפה ראשונית

-לנדרובר חושבת על הייבריד

-על כל דגמי לנדרובר בישראל

 


עוד באתר אוטו
רוצים לזכות באופנוע ים של סי-דו ?

כל חדשות הרכב של אוטו גם בטוויטר

 

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by